תערוכת וּבָחַרְתָּ?
וּבָחַרְתָּ?
דבר האוצרת
"חששתי אליו לגשת, לגעת
לא רציתי לגלות
את מה שאני כבר יודעת"
(מוריה צור)
התמודדות עם סערת נפש מתויגת לרוב עם פגועי הנפש, אולם בני המשפחה מתמודדים גם הם.
אנו פותחים חלון אל תוך הבית, אל ההתמודדות המשפחתית.
בחיים לצד הסערה קיימת מורכבות יום יומית.
מכאן ש"זכות הבחירה" הינה שאלה המרחפת מדי זמן ומעלה מחשבות, שאלות, תחושות אשמה, בדידות ועוד תוך הבנה ברורה ברצון ובצורך הגדול לאהבה, חיבוק והכרה של המתמודדים.
סערת הנפש ה"נופלת" על המשפחה מותירה תחושת חוסר אונים ובהלה מחד וחוסר ידיעה מאידך - האם אפשר לבחור להיות בסדר?לא ה
האדם המתמודד לא תמיד ידע וירצה להתקשר לקו החם - הוא לא בהכרח מודע לקושי. ודאי שכן הוא זקוק למשפחה חמה ותומכת. מעגל שידע מה הוא מרגיש. אולם אנחנו, צריכים לבחור להוריד מחיצות שיפוטיות ולהוסיף חמלה, אהבה והבנה.
בתערוכה זו אנו מבקשים לספר את הסיפור שלנו ושלהם יחד. להעלות מודעות ולתת מקום לשאלה, לכאב ולקושי המלווה את המעגל המשפחתי.
מזמינים אתכם לגעת ולהרגיש את החוויות שלנו - בני המשפחה, העומדים מבעד לחלון, מתמודדים באור ובחושך. להעריך את קשת הרגשות הכרוכה בבחירה בחיים.
ראי נפשי - במה אומנותית חברתית למתמודדי נפש
ההתבוננות במראה משקפת את עולמם הפנימי של מתמודדי הנפש ומאפשרת לכולנו לקרוא, לראות ולהקשיב מתוך תודעה של הכלה ושותפות חברתית.
בשיתוף עמותת רקמה אנושית
אוצרת: נתלי לוי
הפקה: רחל לאישנר